המידע החיוני על
מחלת מנייר (Meniere's disease)
מחלת מנייר (Meniere's disease), נגרמת מפתולוגיה באוזן הפנימית הגורמת להתקפי סחרחורת
סיבובית (ורטיגו) רעשים באוזן (טנטון) ולאבדן שמיעה.
זו מחלה כרונית, עם התקפים קשים.
קיימים טיפולים התורמים למיתון חומרת התסמינים ואפילו הפסקתם. הפרטים בפנים.
חמישה מכל 100 אלף מבוגרים יאובחנו עם מחלת מנייר (Meniere's disease),
מחלה היכולה להתפתח בכלל האוכלוסייה אולם היא נפוצה יותר בקרב מבוגרים/ות בגילאי 40-60.
המחלה מתאפיינת בהתקפי סחרחורת סיבובית הנמשכים 15-20 דקות, ועד 12 שעות.
היא מלווה בירידת שמיעה, תחושת טנטון ולחץ או מלאות באוזן הפגועה.
למרות שבשלבים הראשונים למחלה ירידת השמיעה תהיה זמנית ותשתפר כאשר התקף הסחרחורת יחלוף, עם הזמן ההתקפים גורמים לנזק מצטבר המוביל לבסוף לירידה קבועה בשמיעה ועד לאבדן שמיעה מוחלט באוזן הפגועה.
נהוג לחלק את מהלך המחלה לשתי זרועות מרכזיות:
- המצב השכיח יותר, ממנו סובלים כשני שליש מהחולים, אשר כולל תקופות של התקפי סחרחורת וירידה בשמיעה ובניהם תקופות של רמסיה ונסיגה בתסמינים.
- המצב השני ממנו סובלים מיעוט החולים הכולל הופעה של התקפים חוזרים ונשנים ללא תקופת נסיגה, אשר יגרמו לירידה משמעותית בשמיעה ופגיעה ניכרת באיבר שיווי המשקל המצוי באוזן הפנימית המובילה לבסוף למצב בו האוזן אינה יכולה גם לגרום להתקפים של ורטיגו.
מהן הסיבות האפשריות למחלה?
הגורם להתפתחות המחלה אינו ידוע,. אנו מזהים בחלק ניכר מהמטופלים עם מחלת מנייר, חוסר איזון של מאזן נוזלים באוזן הפנימית, עודפי נוזלים, ושיבוש מאזן המלחים הקיים בנוזל ומשכך לשינויי לחצים באזור.
עם זאת, הסיבה להצטברות עודפת של הנוזל והפרעה במאזן המלחים אינה ברורה. ישנם מספר גורמי סיכון, לרבות קיום של מחלה אוטואימונית, פגיעה באספקת הדם לאוזן, הופעה של מחלות ויראליות שונות שגרמו לפגיעה באוזן הפנימית, גורמים גנטיים וכדומה.
איך מאבחנים?
האבחנה מתבססת בעיקר על בדיקה קלינית והיא מותנית בקיום התופעות הבאות:
אבדן שמיעה שהוכח בבדיקת שמיעה.
הופעה של טנטון, תחושת מלאות או לחץ באוזן.
הופעה של שני התקפי ורטיגו שנמשכו 20 דקות לכל הפחות ועד ליממה אחת.
כלומר, תתבצע בחינה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית ושל בדיקות עזר וסטיבולריות המסייעות בתהליך האבחון כמו גם בקביעה של מידת הנזק לאוזן.
המטרה
אבחנה מבדלת של מחלות הגורמות לסבל כזה ושלילה של מחלות או מצבים רפואיים אחרים העלולים להוביל להתפתחות של תסמינים דומים,
כמו שוואנומה וסטיבולארית (Vestibuler Schwannoma), גידול שפיר הפוגע בעצב השמיעה ושיווי המשקל וגורם לתסמינים דומים,
חסר בדופן אחד מתעלות באיבר שיווי המשקל, ועוד.
מה כולל הטיפול במחלת מנייר?
הטיפול יתבצע לאחר אבחון מקיף והוא כולל חלופות שמרניות וחודרניות:
הטיפול השמרני כולל התמדה בתזונה דלת מלח אשר נועדה כדי לשפר את מאזן המלחים-נוזלים באוזן הפנימית וכך להוביל למיתון ההתקפים.
כמו כן ניתן להיעזר בתרופות מקבוצות שונות: משפרות זרימת דם באוזן פנימית, משתנים ועוד.
הטיפול החודרני ייבחר במצבים בהם הטיפול השמרני לא הועיל להשגת הקלה משמעותית, מיתון התקפי הוורטיגו והפחתת תדירותם.
החלופה הראשונה כוללת הזרקות סטרואידים או הזלפת גנטמיצין לתוך האוזן התיכונה.
גנטמיצין היא תרופה אשר מובילה לשיתוק איבר שיווי המשקל וכך להקלה על המצב.
אם הטיפול התרופתי לא הועיל יישקל ביצוע של ניתוח לניקוז הנוזלים מהאוזן, או להריסה יזומה של עצב האוזן ומשכך הפסקה של ההתקפים.
ניתוח זה מוביל לאבדן שמיעה חד צדדי (מצב שיכול להתפתח לבסוף עקב המחלה), אולם גורם גם להפסקה מוחלטת של ההתקפים.
חשוב לדעת כי רוב רובם של החולים יגיבו לטיפול השמרני ויצליחו בעזרתו לקיים שגרת חיים תקינה.
מדוע מעקב בחולי מנייר חיוני כל-כך?
אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר הכרוכות במחלה היא הופעה של התקפי חרדה.
למעשה, אחת התגובות האופייניות ביותר למחלה, אשר מובילה גם לקושי הניכר,
היא הופעת תגובת פחד עוצמתית עקב הסחרחורת הנמשכת לאחר מכן מחשש שמה ההתקפים יחזרו.
אחת מדרכי ההתמודדות המשמעותיות ביותר עם מחלת מנייר היא לימוד השליטה במחלה וניהול נכון שלה.
מעקב אצל רופא אא"ג בעל ניסיון באבחון וטיפול במחלת מנייר לא תורם רק להתמודדות רפואית עם המחלה,
אלא מסייע גם ברכישת ארגז כלים יעיל להתמודדות איתה ועם העול הנפשי המתלווה אליה.