עד כמה זה שכיח ומתי כדאי לטפל?
מטנטון – תחושת רעש באוזניים ללא מקור חיצוני, הוא תופעה נפוצה אשר עלולה
להעיב על איכות החיים ואף להשפיע על המצב הנפשי.
מהם המקורות האפשריים לטנטון, מתי יומלץ על טיפול ומהן האפשרויות הקיימות? התשובות בכתבה הבאה
טנטון (רעש באוזניים) הוא אחת מהתופעות השכיחות ברפואת אף אוזן גרון,
ממנה צפויים לסבול 15-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בשלב מסוים לאורך החיים.
התופעה מתבטאת בתחושת רעש או צליל באוזניים, ללא מקור חיצוני.
הגורמים לטנטון רבים וכוללים חשיפה מתמשכת לרעש, פגיעה במערכת השמע, בעיות וסקולריות,
שימוש בתרופות מסוימות ואף גורמים מטבוליים ונוירולוגיים.
איך מוגדר טנטון?
כאמור, טנטון הוא כמעין רעש באוזניים או בראש הנובע ממקור פנימי.
נהוג לחלק את הטנטון לשני סוגים מרכזיים – טנטון אובייקטיבי וסובייקטיבי
טנטון אובייקטיבי
סוג זה של טנטון מאפיין את מיעוט המקרים ולרוב נובע ממקור קרדיו-וסקולרי (עקב היצרות של כלי דם, מצבים של יתר לחץ דם ועוד).
לעיתים מקורו הוא בהתכווצות של שרירים מסוימים הגורמת לרעש האופייני או עקב בעיות באוזן התיכונה.
טנטון מסוג זה הוא בעל אופי הולם, ולרוב יזוהה גם על ידי הרופא המטפל באמצעות בדיקה פשוטה באמצעות סטטוסקופ.
הטיפול יתמקד לרוב בפתרון הבעיה הראשונית והוא צפוי להוביל להיעלמות הטנטון.
למעשה, אותם מקרים המתפרסמים בתקשורת, של טנטון שנמשך כבר שנים רבות ופסק באופן פתאומי
מתייחסים לרוב לטנטון אובייקטיבי.
טנטון סובייקטיבי
טנטון סובייקטיבי הוא סוג של טנטון הנשמע רק למטופל עצמו ולא ניתן לזיהוי או למדידה על ידי בודק חיצוני. זהו הסוג השכיח ביותר של טנטון, המהווה כ-95% ממקרי הטנטון המדווחים. טנטון סובייקטיבי מתואר כקולות שונים, כגון שריקה, רחש, רעש גלי ים, שריקות, צפצופים וכדומה. הרעש יכול להיות רציף או להופיע לסירוגין ולהיות ממוסך על-ידי רעשי רקע חיצוניים.
הקשר שבין טנטון סובייקטיבי לירידת שמיעה
כ-40% מהסובלים מירידה בשמיעה יסבלו גם מטנטון סובייקטיבי.
ישנן שתי תיאוריות מרכזיות המסבירות את הקשר ההדוק בין שתי התופעות:
הראשונה, גורסת כי מקור התופעה נעוץ בפגיעה בקצוות העצבים באוזן הפנימית.
למעשה, כאשר נגרם נזק מסוים לאיבר השמיעה באוזן הפנימית, חלק מקצוות העצבים המצויים באזור זה מתנוונים.
התיאוריה השנייה גורסת כי מקור הטנטון הוא דווקא מרכז השמיעה עצמו.
הפגיעה השמיעתית משבשת כאמור את קליטת האותות החשמליים במרכז השמיעה במוח. בתוצאה מכך, נוצרת מעין "מהומה" המובילה לגירוי לא סדיר של האזור המוחי וכתוצאה מכך להופעה של אותו רעש קבוע.
לצד ירידה שמיעתית, גורמים נוספים העלולים להוביל להתפתחות של טנטון סובייקטיבי כוללים מעורבות של עמוד השדרה הצווארי ואפילו מפרקי הלסת, העלולה להוביל להתהוות של טנטון. לעיתים, גם נטילה של תרופות שונות יכולה לגרום להופעתו.
אם הטנטון מלווה בתופעות נוספות, כמו סחרחורת,
ייתכן שמדובר בפתולוגיה המערבת את האוזן הפנימית כולה – דבר המחייב בירור מקיף יותר.
מה כולל הליך הבירור?
בשלב הראשון תתבצע בדיקת אף אוזן גרון מלאה ובדיקה נוירו-אוטולוגית כדי לבחון את תפקוד מערכת האא"ג, לשלול קיום של פתולוגיות שונות באוזניים ולהתרשם מרמת הסבל הכללית של המטופל . במידת הצורך המטופל/ת יופנה/תופנה לבדיקות עזר.
כמו כן, הבירור כולל גם בדיקת שמיעה. לרוב תידרש בדיקת שגרתית בלבד (250-8000 הרץ), אך לעיתים יהיה צורך בבדיקה מורחבת (הבוחנת את טווח השמיעה עד ל-20 אלף הרץ).
במקרים מסוימים יידרשו בדיקות נוספות, בהן בדיקת BERA אשר מעריכה את המוליכות החשמלית בעצב השמיעה ובגזע המוח וכן גם בדיקת הדים קוכליאריים (Otoacoustic Emissions OAE)
המאפשרת לבחון את תקינות תאי השיער באיבר השמיעה.
לעיתים תידרש גם בדיקה לאפיון הטנטון לבחינת התדר ועוצמת הרעש שנשמע על ידי המטופל. בדיקה זו משמשת גם לבחינת יעילות הטיפול באמצעות מיסוך.
מומחים/ות מסוימים/ות טוענים כי הליך הבירור לטנטון חייב לכלול גם הערכה של מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית, זאת עקב הסמיכות של שתי המערכות, מערכת שיווי המשקל ומערכת השמיעה, לכל אורכן – מהאוזן ועד למוח. למעשה, קיימות פתולוגיות שונות העלולות לפגוע בשתי המערכות ולכן בירור זה עשוי להיות חיוני.
מתי נבחר לטפל בטנטון?
מטרת הטיפול בטנטון היא בעיקר להפחית את עוצמת הסבל של המטופל/ת.
לכן, נבחר לטפל רק במקרים שבהם הטנטון מעיב רבות על שגרת החיים של המטופל/ת
והוא/היא מודעים לרעש הפנימי באופן עקבי.
רמת הסבל תיקבע על-פי שאלונים ייעודיים המכמתים אותה למספר (1-10).
בקרב אלו/ה שמאפיינים את הטנטון ברמות נמוכות, או כאשר הטנטון מופיע לסירוגין, הנטייה תהיה שלא לטפל.
עצם הטיפול עלול להפנות את תשומת הלב של המטופל/ת לרעש ומשכך להוביל להחמרת התופעה.
עם זאת, כאשר התופעה גורמת לתסכול קיצוני היא עלולה להוביל להחמרה במצב הנפשי ולהיווצרות של מעין מעגל קסמים בו הטנטון גורם להחמרה במצב המנטלי וזה מוביל בתורו להחמרת הטנטון.
מהן דרכי הטיפול האפשריות בטנטון?
אם אותרה פתולוגיה ספציפית, הטיפול יהיה ישירות בה ולרוב יוביל גם להיעלמות הטנטון. אם אובחנה ירידה בשמיעה תתבצע התאמה של מכשירי שמיעה ולעיתים יישקל גם טיפול אמצעות מיסוך (השמעה של צלילים חיצוניים שעוצמתם גבוהה יותר מעוצמת הרעש אותו חווה המטופל כדי להקל על הטנטון).
במקרים מסוימים יידרש טיפול תרופתי כדי להקל על הסבל ולשפר את איכות החיים.
לסיכום
כאשר מופיע טנטון, חשוב לפנות לבירור מקיף אצל רופא אף אוזן גרון, שכן אבחון מדויק מאפשר טיפול ממוקד שעשוי להקל משמעותית על התסמינים, לשפר את איכות החיים, ולעיתים אף לזהות מצבים שונים הדורשים מענה רפואי מהיר.